פסק-דין בתיק ת"א 40058-10-11

1.         בפניי תביעה נזיקית בעקבות תאונה בה היה התובע, לטענתו, מעורב ביום 12.6.10 במהלך ביקר באתר גן השלושה "סחנה" המנוהל על ידי הנתבעת (להלן: "האתר" ו- "התאונה").

2.         בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, פסק הדין בתביעה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט לאחר שכל צד סיכם את טענותיו בתביעה.

3.         לטענת התובע, ביום אירוע התאונה הוא הגיע יחד עם חברים  ובני משפחה לבילוי באתר. התובע שחה בבריכה שבמקום בה היו מדרגות רטובות ומלוכלכות. במהלך היציאה מהבריכה דרך המדרגות, התובע החליק, נפל ונחבל בכתף ימין.

4.         בעקבות אירוע התאונה פונה התובע באמצעות אמבולנס לבית חולים מרכז העמק ונמצא כי הוא סובל מפריקת כתף ושבר ללא תזוזה. התובע טופל בבית החולים ושוחרר לביתו. התובע היה במעקב רפואי במסגרת קופ"ח ובין היתר הוא הופנה לטיפולי לפיזיותרפיה.  בעקבות התאונה נקבעו לתובע 81 ימי אי-כושר, וזאת מיום האירוע ועד ליום 31.8.10. 

5.         לטענת התובע בתמצית, האחריות לאירוע התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת הואיל והיא הפרה את החובה המוטלת עליה לתחזוקת האתר. התאונה אירעה ע"י נכס או דבר מסוכן בשליטתה המלאה של הנתבעת ועליה הנטל להוכיח כי לא היתה רשלנות מצידה. לחילופין, הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות הנתבעת ו/או מי מטעמה שתחזקו את המקום ואת המדרגות באופן לקוי, לא נקטה אמצעי בטיחות כגון הצבת שלטי אזהרה או פיקוח ולא פעלה כפי שמחזיק סביר ונבון היה פועל בנסיבות העניין.

ביחס לנזק טען התובע כי הוא זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל בסך של 80,000 ש"ח, הוצאות רפואיות וסיעודיות בסך של 42,000 ש"ח, הוצאות רפואיות וניידות לעבר ולעתיד בסך של 30,000 ש"ח, הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד בסך של 113,568 ש"ח. לעניין ראש נזק אחרון

זה טען התובע כי עובר לאירוע התאונה הוא עבד בעבודות בניין ושיפוצים, הוא היה בתקופת אי כושר למשך 96 ימים, התאונה פגעה קשות בכושר השתכרותו וממועד האירוע הוא הפסיק לעבוד ולא הצליח להשתלב בעבודה חלופית אחרת.

6.         לטענת הנתבעת בתמצית יש לדחות את התביעה בהעדר חבות ולחילופין לאור העובדה כי האירוע נגרם בשל רשלנותו הבלעדית והמכרעת של התובע. בגרסת התובע ביחס לנסיבות אירוע התאונה סתירות רבות ולא ברור האם הוא נפל במהלך ירידה במדרגות, במהלך עלייה במדרגות או שמא תוך כדי קטטה שאירעה במקום. הנתבעת מפנה לחקירה שביצעה ע"י חוקר מטעמה וכן ליומן האירועים מטעמה בו תועדה התאונה.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי במקרה דנן התממש סיכון טבעי והימצאות מים במדרגות הנמצאות בתוך הבריכה הינה טבעית, צפויה וברורה לכל, מה גם ומדובר באתר עתיק ימים ובאבן טבעית, כאשר לצד המדרגות קיים מעקה. הנתבעת פעלה באופן סביר והאתר מתוחזק בצורה טובה ביותר וללא מפגעים והטענה כאילו המדרגות היו מלוכלכות הינה טענה סתמית וכללית.

לעניין הנזק הנתבע טענה הנתבעת כי אישורי המחלה שהגיש התובע אינם רלוונטיים, שכן הוא הסתיר את העובדה כי החברה בה עבד עובר לתאונה היהנ חברה שבבעלותו הוא ומכל מקום לא הציג ראיות של ממש אודות הפסדיו. כמו כן, בעקבות התאונה שילם המל''ל לתובע ביום 15.10.10 דמי תאונה בסך של 11,558 ש''ח אותם יש לנכות מכל סכום שיפסק בתביעה. 

7.         לאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים ועיינתי במוצגיהם אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 6,000 ש''ח.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 16% ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתן ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום נמלא בפועל.

‏

ניתן היום,  כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: